4 בינואר 2018
רונית הרשקוביץ - מגזין מסע אחר

אתיופיה: יש חשיבות למקור הקפה

אתיופיה יש חשיבות למקור הקפה

באתיופיה הקפה הוא גאווה לאומית, והמקומיים לא יתנו לכם לשכוח לרגע שהם אלה שגילו את הקפה

אין פלא, לכן, שהאתיופים מתייחסים לקפה ברצינות, ואם הוזמנתם לטקס שתיית קפה ראו עצמכם כבני מזל, כי מדובר באירוע מסחרר חושים.

לאורך השנים במסעותיי התכופים לאפריקה, העצירה באדיס אבבה בירת אתיופיה היא MUST. הטיסה מישראל נוחתת בשדה התעופה של אדיס בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר השדה עוד רדום למדיי, אך בתוך שעה הוא מתעורר לחיים. הטרמינל באדיס הוא השער ממנו יוצאות טיסות ההמשך לכל אפריקה.

לכל מדינה יש את נקודות החן המייחדות אותהברואנדה – אלה הגורילותבטנזניה – הנדידה הגדולה והשימפנזים; בזמביה – הנמרים ומפלי ויקטוריה; בבוצואנה – דלתת האוקוונגו ומדבר קלהארי; בדרום אפריקה – קייפטאון, אמנות, יין וקולינריה; באתיופיה – הקפה.

אתיופיה היא מולדתו של הקפה מזן ערביקה הנקרא גם "קפה ההריםאו "קפה ערבי"

מקום הולדתו של הקפה הוא במחוז קאפה (Kaffa), השם הקדום של מחוז אורומיה (Oromia), בגבעות של דרום מערב אתיופיה, סמוך לגבול עם סודן.

על אף הדמיון הסמנטי בין שמו של מחוז קאפה לבין המילה קפה, מקובל באקדמיה להניח שמקור המילה קפה הוא דווקא במילה הערבית Qahwa – מילה המתארת יין עשוי חליטה שמקורו בתימן של המאה ה-17.

בניבים אתיופיים רבים, המילה המשמשת לקפה היא בכלל Buna על הטיותיה השונות.

הקפה נדד מאתיופיה אל יתר העולם בסביבות המאה ה-15 דרך מחוז חראג'ה (Hararge במזרח המדינה, שם שימשה העיר העתיקה הראר (Harar) כמרכז הסחר בין הים האדום, האוקיינוס ההודי ואתיופיה עצמה).

אתיופיה איור

סיפורים ואגדותעם אתיופיים שמתוארכים החל מהמאה ה-10 לפנה"ס עוסקים בקפה. האגדה הנפוצה ביותר על סיפור גילויו של הקפה מתחילה ברועה צאן ששמו חאלדי, ובכל אגדה ואגדה הוא מתואר אחרת – מוסלמי או נוצרי, משכיל או בור, עבריין או קדוש.

על אף השוני בין האגדות הרבות, בכולן מגיע חאלדי ממחוז קאפה

באגדות מסופר כי העזים של חאלדי החלו לאכול מפירותיו האדומים של עץ מסתורי ונעשו עליזות. הרועה הסקרן טעם גם הוא את הפירות, וכך גילה את הקפה. אגדה אחרת מספרת על שור שהריח שנדף ממנו היה מתוק. השור נצפה אוכל מפירותיו האדומים של עץ, וגרם לתושבי המקום לטעום גם הם מפירות העץ. העץ הוא כמובן עץ קפה.

האתיופים לוקחים את הקפה ברצינות, ואין זה פלאכשהוא מהווה כמחצית מהתוצר הלאומי הגולמי של אתיופיה. אך האתיופים לא מתייחסים לקפה רק כמוצר צריכההוא משמש אותם גם כ"תרופת סבתא" לכאבי בטן, מייצר קשרי נישואין מוצלחים, יכול לרפא אסתמה, לטפל בילדים עם בעיות התנהגות ולהקל על תחושות מצוקה. כך לפי אמונות שונות.

בהראר תמצאו בנקל קפה במסעדות ובתי קפה, אך בבתיהם הפרטיים האתיופים שומרים את הקפה לאירועים מיוחדים: חגים דתיים, ימי הולדת ונישואין. בימי חול נהוג לחלוט את עלי הקפה להכנת משקה שנקרא Kuti Kela וכך לנצל את כל חלקי הצמח.

בחברות המסורתיות בעמק הריפט (Rift Valley) נהוג להאמין כי האורח שמגיע בעת שתיית ספל הקפה הראשון מסמל מזל טוב, האורח שמגיע בעת שתיית הספל השני יעורר חשדות, ובספל השלישי – יסמל שלום.

השיטה האתיופית המסורתית להכנת קפה נקראת Ye-jebena buna . טקס שתיית הקפה מתחיל בקלייה של פולי קפה ירוקים מעל גחלים, שאחריה נהוג לעבור בין האורחים עם הפולים ולתת להם ליהנות מריח הפולים הקלויים. לאחר מכן כותשים את הפולים בעלי ומכתש עשויים עץ, ואז מבשלים אותם בכלי חרס שנקרא Jebena  זהו קנקן הקפה המסורתי אשר מאופיין בתחתית רחבה, צוואר דקיק וזרבובית ארוכה.

הקנקן מתאים במיוחד לבישול קפה מפני שהוא מתחיל להעלות אדים מיד כשהוא מגיע ל-94 מעלות  הטמפרטורה האידיאלית לבישול קפה.

טקס שתיית הקפה המסורתי ממשיך בניעור קל של הקנקן, פעולה אשר משחררת אדים ארומטיים מבטן הקנקן אל חלל החדרוהאורחים שואפים את הארומה בהנאה מלוא ריאותיהם.

הכנת קפה באתיופיה

אתיופיה הפכה למקור בינלאומי לקפה משובח בעיקר הודות לטופוגרפיה שלה – הריה הגבוהים, יערותיה הירוקים בעלי הלחות הגבוהה ואדמתה הוולקנית הופכים את המדינה לאידיאלית לגידול קפה. כך למשל העיירה בונגה (Bonga) בדרום מערב אתיופיה – עיירה עם מסורת ייחודית של קפה ששמה כמעט ולא נודע.

שמורת יער בונגה, המתפרסת על כ-500 קמ"ר של גבעות, היא בין היערות הסוב-טרופיים האחרונים באתיופיה. הטופוגרפיה המשתנה בשמורה – גבעות שגובהן נע בין 500 ל-3,300 מטר ועצים גבוהים אשר מספקים צל לפולי הקפה – מסבירים את האיכות המעולה של הקפה הגדל שם.

השמורה מרוחקת כ-460 ק"מ מעיר הבירה אדיס אבבה, ופועלת בה חברה ממשלתית יפנית Japan International Cooperation Agency לשיפור הסטנדרטים של הקפה ולהגנה על העצים, ויצירת חיבורים וקשרים עסקיים בין החקלאים המקומיים לשווקים בינלאומיים, ובעיקרם יפן  שם הביקוש לקפה אורגני באיכות מצוינת הוא גבוה.

הלחות הגבוהה באזור מייצרת עננים שיורדים קרוב לגובה הקרקע, והמחזה שנוצר הוא כמעט קולנועי. טרק של כמה קילומטרים יביא אתכם אל מפל ברטה (Barta) הצונח כ-100 מטרים, והוא לא היחיד בשמורה. ישנם 14 מפלים, מעיינות חמים, מערות וגשרים טבעיים. בשמורה אין דמי כניסה או שילוט לתיירים. מתנה מהטבע לכל החושים.

כד קפה

בשמורה גדלים גם הל, שהוא התבלין היקר ביותר באתיופיה, פלפלים ירוקים ארוכים ובננות, וניתן למצוא הרבה דבורי-דבש וכוורות מסורתיות שמייצרות דבש יוצא דופן בטעמיו. המקומיים מייצרים מהדבש יין שנקרא Tej. תעשייה מקומית חשובה נוספת היא מטע התה Wush Wush, שהוא הגדול ביותר במדינה.

היערות הם בית גם לקופים רבים, הזן הבולט ביותר הם קופי הקולובוס (Colobus) בשחור-לבן, וחיים שם גם אריות, נמרים, היפופוטמים, בופאלו ואנטילופות.

למרות האוצרות הטבעיים של בונגה בפרט ומחוז קאפה בכלל, מטיילים כמעט ולא מגיעים לשם. ב-2015 נחנך בבונגה מוזיאון הקפה הלאומי National Coffee Museum, אך רק חובבי קפה רציניים עושים את המסע אל המוזיאון, אשר בסביבתו אין מלונות קבע ולכן מטיילים יצטרכו להצטייד מראש בכל הציוד הדרוש למחנאות.

אבל לא רק בבונגה שווה לבקר. לכל אורך מחוז קאפה עצי קפה ממלאים את הנוף מקצה לקצה, ובג'ימה (Jimma) בירת המחוז הוקמה תחנת מחקר לקפה  התחנה העיקרית במדינה כולה. שם יספרו לכם כי רק כמחצית מ-10,000 זני הקפה השונים התגלו ונחקרו.

אם תהיתם מה מבדיל בין זני הקפה, התשובה היא שהם נבדלים זה מזה בצבע העליםפוריות הצמח ומסמנים גנטיים שונים אשר מייצרים לכל אחד מהם טעם שונה וייחודי.

הנה כמה דוגמאות:

מלצרית מגישה קפה

הקפה האורגני הגדל בבונגה בדרום מערב אתיופיה עשיר בטעמי יין עם נגיעות של יסמין ותפוזרמיזות של צימוקיםלילך ומנגונגיעות תותדובדבןליצ'י ועוד.

זני הקפה הגדלים בעמק הריפט מאופיינים בטעמי לימוןאדמה, יסמיןורדיםפירות יער ותותיםקשיו ואגוזים,פלפל שחור וג'ינג'ר ועוד שלל טעמים שמעוררים את החושים.

ואת הקפה המקומי של מחוז חראג'ה שטעמיו מזכירים שוקולד, מומלץ לשתות עם נגיעה של מלח.

בכל מקום שבו תטיילו במדינה, יציעו לכם את "הקפה הטוב ביותר באתיופיה". אני רואה בזה כבוד וזכות גדולה להתנסות ולטעום כל כך הרבה זני קפה שונים, ועוד יותר מכך – לשמוע את הסיפורים והאגדות מאחורי כל זן של קפה

בדרך למסע הבא שלי, בוקר עולה על אדיס אבבה וריח הקפה הטרי עולה באפי ועושה לי חשק לחקור וללמוד את הקפה, ההיסטוריה והתרבות באפריקה שלי.

הכותבת היא קונסולית הכבוד של זמביה בישראל והמייסדת של 'ספארי קומפני', חברת תיירות המתמחה בטיולי ספארי פרטיים לאפריקה 072-3944872 safari-company.co.il