8 בינואר 2018
גל חשביה

סצינת הקפה בבתי הקפה בפריז

פריז קפה וקוראסון

סצנת הקפה של עיר האורות היא פסיפס מרתק בין מוסדות היסטוריים שם נכתבו אינספור ספרים ופואמות לבתי קלייה חדשניים ומעולים בשכונות הטרנדיות של העיר

מאז שיצא מגבולות מולדתו אתיופיה והגיע לחופי תימןקפה הוא שלם השווה העולה על חלקיוהתכונות המעוררות והטעם הארומטי של הזהב השחור, כפי שקראו לקפה הרבה לפני הנפט, זכו להערכה מידית על ידי לוגמיו – ובמהרה החלו להגיש את המשקה במוסדות ייעודים.

באיסטנבולמטרופולין הקפה הראשון, הגישו את הקפה בחצר המלכות בתחילת המאה ה-17 וקצת מאוחר יותר הוקם בית הקפה הראשון בעיר.

מאוחר יותרכשהגיע הקפה מערבה ואל ונציה, וינה ונפולי, תרבות שלמה התפתחה סביבו ובפרט סביב בתי הקפה שהגישו אותו.

יצירות נכתבו בהם ועל המוסדות המיתולוגיים, שירים הושרו עליהם והם כיכבו באינספור תמונות של מיטב אמני היבשת ומאוחר יותר – גם בסרטים. אינטלקטואלים ואמנים באו לבתי הקפה ההיסטוריים כדי לראות ולהיראות ולשוחח במשך שעות על כוס ארומטית של קפה.

סביבו נוצר שיח מרתק בין יושבי המקום הקבועים לאורחים חדשים, נוצרו היכרויות מסעירות ונולדו גם יצירות אמנות אייקוניות בהשראת המוזה שהשרה המשקה.

בית קפה צרפתי

פריז היא הבירה הבלתי מעורערת של תרבות בתי הקפה האירופאית כבר יותר מ-200 שנהשתיית קפה והשיח סביבו נחשב מאז ועד היום לתחביב מקומי כמעט לאומי בצרפת כשאז כמו היום הישיבה אינה מוגבלת בזמן ובשונה מניו-יורק ומלונדון – כאן לא מקימים את הלקוחות גם אחרי שעות של ישיבה בשולחן.

מוסדות היסטוריים ניתן למצוא בכל רחבי העיר, בהם יושבים הלקוחות בשורות המשקיפות אל השדרות הרחבות של עיר האורות, בדומה להצגת תיאטרון.

בית הקפה הוותיק בפריז, לה פרוקופנוסד ב-1696 והיה גם מהראשונים שהוקמו בעיר. במקום ישבו במרוצת השנים המחזאי מולייר (שעל שמו קרוי אחד מאולמות בית הקפה, שכיום הוסב למסעדה), דידרו ועוד פילוסופים, מחזאים ושחקנים מיתולוגיים.

מאוחר יותר סופרים כמו המינגוויי ובלזק כתבו בבתי הקפה של הגדה השמאלית של העיר כמה מיצירות המופת של העת המודרניתבמונמרטר שבצדה השני של העיר ציירים כטולוז לוטרק ציירו את באי המקוםמפורסמים יותר ופחות וגולים פוליטיים, מלנין ועד ראש ממשלת סין הגולה – חלמו על חזרה מפוארת למכורתם בין השולחנות העגולים והקטנים של מונפרנס.

בשנים האחרונות ניתו לראות יותר תיירים שבאים לחוות את הפריזאיות האותנטית של בתי הקפה ההיסטורית מאשר פילוסופים. ועדיין – הביקור במוסדות הוותיקים הוא חווית חובה שמי שמגיע לעיר לביקור בפעם הראשונה.

קפה וקוראסון

בתי הקפה המפורסמים של עיר האורות מתרכזים במונפרנס – שכונת האמנים והאינטלקטואלים שבגדה השמאלית וברובע האמנים מונמרטר ("סלקט" הוא מידועים שבהם), כשברחבי העיר פרוסים עוד מוסדות.

מעל כולם ידועים ביותר צמד בתי הקפה הסמוכים בסן ז'רמן – לה דה מאגו (ששמו מתרגם בעברית ל "שני החכמים סינים") וקפה דה פלור – הקרוי על שם פלורה אלת הפרחים הרומאית, שפסלה ממוקם ממש ממולו. שניהם נוסדו לפני כמאה שנים והיוו מעוזות של המחתרת הצרפתית.

כשמבקשים קפה בבתי הקפה של פריז מבלי להוסיף איזה – מקבלים את ברירת המחדל:

אספרסו קצר

יותר משני שליש ממשקאות הקפה הנצרכים בעיר הם ממשפחת האספרסו לסוגיהם (קצר, כפול וארוך). בעורפם נושף האמריקנו – אלונז'ה בצרפתית – ובבוקר – ואך ורק בבוקר! – שותים קפה אולה עם חלב, שמגיע לרוב בקערה גדולה בה נהוג לטבול באגט. את הפרנץ' פרס המפורסם שמזוהה עם צרפת אין כמעט לראות בנמצא – רק בבתים

האספרסו מניע את העיר וכמעט כל עסק הקשור באוכל – מבולנז'רי ועד פרומז'רי (חנות גבינות) – מחזיק מכונת קפה רצינית ומגיש ללקוחות קפה בתשלום נוסף, אם לא בישיבה אז בטייק אווי

גם קינוחים רבים וקלאסיים ניחנים בטעם של קפה – אצבעות אקלר ופחזניות ממולאות קרם קפה הן המפורסמות שבהם ולצידם גם מככבים מקרונים וקרם ברולה בטעם קפה (ראו מתכוני קפה מעוררי תיאבון>>>)

בניגוד לשם הרע שיצא לקפה הפריזאי, האספרסו שמוגש בעיר הוא לרוב מצוין, מאוזן ועדין יחסית בטעמו בהשוואה לאיטליה.

קפוצ'ינו הוא כבר סיפור אחר ומה שקורה לאספרסו בדרכו להפוך למשקה עם חלב מסתיים לרוב ברע. אופס.

אווירת בית קפה

בחזרה לאספרסו. המחיר לכוס משתנה ומתחיל באירו אחד במאפיות השכונתיות של העיר ומאמיר עד ל-5 אירו במוסדות ההיסטוריים כמו קפה דה פלור.

אגב קפה דה פלור – בדומה לשאר בתי הקפה ההיסטוריים, גם כאן התפריט היה במשך שנים מצומצם והורחב רק במרוצת השנים למנות בסגנון ביסטרו (אגב- בחלק מבתי הקפה האמנים שילמו על הארוחות בתמונות, עסקה משתלמת לשני הצדדים).

יוצאי דופן הם בתי הקפה קארט שבכיכר טרוקדרו, מול המרפסת היפהפייה המשקיפה על מגדל אייפל, ואנג'לינה הנפלא ברחוב ריבולי, שבשניהם מוגשים מאפים וקינוחים מעולים – מקרונים וקרואסונים בקארט ועוגת מילפיי (קרם שניט) ועוגת ערמונים (מונבלאן) באנג'לינה.

עוד במוסדות הידועים של העירקפה דה לה פהשליד האופרה והקלוזרי דה לילה במונפרנס, שבלילה הופך לבר עם פסנתרן הפתוח עד השעות הקטנות של הלילה.

גם מקומם של בתי קפה של הגל השלישי – שם מקור הפולים מאיזורי גידול נבחרים ושיטות ההכנה יחודיות – אינו נחסך: מאז תחילת המאה ה-21 ניתן למצוא יותר ויותר בתי קפה שמגישים קפה מתוצרת בתי קלייה עצמאיים, מכשירי קמיקס ו-V60 וקולד ברו – קפה בחליטה קרה.

בתי קפה וקלייה מצטיינים רבים מהגל השלישי אפשר למצוא בשכונות הצעירות וההיפסטריות של העיר: טן בלז (Ten Belles) והולי בלי 5(Holybelly 5) שבאיזור קנאל סן מרטאן בעיר וכן קרים (Cream) ובית הקלייה ברולרי בלוויל (Brulerie Bellevile) שבאיזור בלוויל המתחדש.

מי שמגיע לאיזור המארה יכול גם להצטייד באביזרי קפה בחנות לה רפינור (Les Raffineurs) שם מוכרי מכשירי קמיקס מעוצבים וכלים ייעודיים להכנת קפה פילטר בבית.